ישבנו כולנו יום אחד בארוחת הצהריים כשבתי הזכירה כבדרך אגב שהיא ובעלה חושבים על “להתחיל משפחה”. “אנחנו עושים סקר” אמרה חצי בצחוק, “האם אתם חושבים שכדאי לנו להביא ילד”?
זה ישנה את חייכם, אמרתי אני ,כשאני שומרת על טון נטרלי.
אני יודעת, היא ענתה, לא עוד לישון בסופי השבוע ולא עוד חופשות ספונטיות.
אבל לא לזה התכוונתי, התבוננתי בבתי מנסה להחליט מה לומר לה. אני רוצה שהיא תדע מה שהיא לעולם לא תלמד בשום קורס הכנה ללידה.
אני רוצה להגיד לה שאת הפציעות הגופניות שלידה מביאה עמה יחלימו, אבל ההפיכה לאמא תשאיר אותה עם פצעים נפשיים כל כך טריים שישאירו אותה לנצח פגיעה.
שקלתי להזהיר אותה שהיא לעולם לא תוכל לקרוא עיתון יותר בלי לשאול את עצמה- מה אם זה היה הילד שלי?, שכל התרסקות מטוס, כל שריפה של בית תרדוף אותה במחשבות.
שכשהיא תראה תמונות של ילדים גוועים מרעב, היא תתהה לעצמה אם יש משהו גרוע יותר מאשר לראות את הילד שלך מת.
אני מתסכלת על הציפורניים העשויות בקפידה שלה והחליפה האופנתית וחושבת שלא משנה עד כמה שהיא מתוחכמת, הפיכה לאמא תוריד אותה לרמה הפרימיטיבית של דוב המגן על גוריו. שצעקה דחופה של “אמא!” תגרום לה לשמוט מידיה סופלה או את כלי הקריסטל היקרים ביותר שלה ללא רגע של היסוס.
אני מרגישה שאני צריכה להזהיר אותה שלא משנה כמה שנים היא השקיעה בקריירה שלה האמהות תגביל אותה ותמשוך אותה לאחור. היא אוכלי תמצא פיתרון לחינוך הילד וגידולו אבל יום אחד היא תכנס לפגישה חשובה והיא תחשוב על הריח המתוק של הבן שלה. היא תצטרך להעזר בכל טיפת איפוק עצמי כדי לא לרוץ הביתה רק כדי לוודא שהילד שלה בריא ושלם.
כשאני מסתכלת על בתי היפה והמושכת אני רוצה להבטיח לה שבסופו של דבר היא תשיל מעליה את המשקל שתעלה בהריון אבל היא לעולם לא תרגיש כמו עצמה שוב.
שהחיים שלה שכעת כל כך חשובים לה, יהפכו להיות בעלי ערך מועט לאחר שיהיה לה ילד. שהיא תוותר על עצמה ברגע כדי להציל את הילדים שלה, אבל שהיא גם תתחיל להתפלל לשנים נוספות בחייה לא כדי להגשים את החלומות שלה עצמה אלא כדי לזכות לראות את ילדיה מגשימים את שלהם.
אני רוצה שהיא תדע שהצלקת של ניתוח קיסרי או סימן המתיחה יהפכו להיות אות של כבוד.
מערכת היחסים של בתי עם בעלה תשתנה, אבל לא בצורה שהיא מדמיינת לעצמה.
הלוואי שהיא תדע כמה עוד את יכולה לאהוב גבר שנזהר בטיפול בתינוק או שלא מהסס לרגע לשחק עם הילד שלה.
אני חושבת שהיא צריכה לדעת שהיא תתאהב מחדש בו שוב בגלל סיבות שהיום היא מחשיבה כלא רומנטיות.
הלוואי שבתי תוכל להרגיש את הקשר שהיא תרגיש עם נשים לאורך ההיסטוריה שניסו לעצור מלחמות, דעות קדומות ונהגים שיכורים.
אני רוצה לתאר לבתי את ההתרגשות שבלראות את הילד שלך לומד לרכב על אופניים.
אני רוצה ללכוד עבורה את הצוק המתגלגל של התינוק שנוגע בפרווה הרכה של כלב או חתול לראשונה.
אני רוצה שהיא תטעם את טעמו של האושר שהוא כל כך אמיתי שהוא כואב.
מבטה הבוחן של בתי גרם לי להבין כי דמעות הצטברו בזווית העין. “את לעולם לא תתחרטי על כך” לבסוף אמרתי לה. ואז מעבר לשולחן לחצתי את ידה של בי והתפללתי בשקט ועבורי, ועבור כל הנשים שנענו לקריאה הנפלאה ביותר. האמהות.
