בתקופה האחרונה מאז שהתחלתי לצאת עם הקטן מהבית ולפגוש אנשים כולם שואלים את אותה השאלה- נו איך זה? בהתחלה לא הייתי יודעת מה באמת להגיד אז הייתי אומרת את כל הקלישאות הקבועות (שכולם כמובן נכונות) זה מושלם מהמם אהבה האמיתית של החיים וכו וכו וכו. אבל בגדול כשאני עושה מעין סיכום ביניים (ויסלחו לי כל האמהות שלילדים היותר גדולים שבטח מצקצקות ואומרות שרק התחלתי) יש לי כמה דברים שהבנתי בתור אמא עם ותק של חצי שנה:
1.אמהות זה מקצוע- לא ברור למה מגמדים את המקצוע הזה שנים ולא ברור למה עד עכשיו לא הערכתי את זה בעצמי אבל להיות אמא זה כמו להיות במשרה של 800 אחוזים. את גם טבחית, מנקה, ליצן, אחות, פיזיותרפיסטית (גם מסאגיסטית בחודשים הראשונים של הגזים) מדריכת אירובי (עם כל הקפיצות וההליכות המהירות שמרגיעות את הקטנים בהתקפי הבכי) וגם על כל זה צריכים לטפל בעצמנו ולדאוג להיות עירניות. מדהים משוגע ולגמרי לא מוערך או מתוגמל היטב. המאבק להאריך את חופשת הלידה מוצדק אבל צריך גם להלחם בהעלאת דמי הלידה.
2. השינה לא תחזור עוד לעולם. הקנאה כאן כדי להישאר. אני שומעת מלא מחברות על בנות עם ילדים שישנים 12 שעות בלילה מהשבוע הראשון לחייהם. כמו גם על ילדים שישנים ביום 4 שעות רצוף או פותחים פערי אוכל של 5 שעות כבר שהם בני חודש. איכשהו הילד שלי לא ישן ורוצה לאכול כל שעתיים.
3.אמא לביאה או mama bear- גם אם היית באופי כזאת לפני ההריון וגם אם לא ברגע שהעובר נולד משהו בנו הופך להיות פראי יותר. אנחנו נגן עליו ונעלב בשבילו על כל שטות. מישהו אמר שהוא נראה שמן? הוריד מתחיל להתנפח ואני אסביר בצורה ברורה וחדה למה שבגלל שהוא באחוזון 88 בגובה המשקל שלו בעצם נמוך? מישנו מעיר על זה שיש בעיה עם הצוואר כי הוא לא מרים את הראש גבוה מדי? אני אסביר לו מה הבעיה שלו בעצמו. כל מה שנותר זה לקוות שאם ילד בגן יעיר לו/יפגע בו/יצחק עליו אני אהיה מסוגלת לשלוט בעצמי.
4. אמהות זה גם להעביר ביקורות על ילדים אחרים. למרות מה שכתבתי למעלה.
5.אמהות זה די עיסוק בקקי. מילולית וגם מעשית קקי הופך להיות 90 אחוז מההתעסקות היומית. בין אם זה החלפות חיתולים בתדירות של תבייש אדם מבוגר או שיחות עם אנשים על המרקם/צבע/תדירות של היציאות של הנסיך.
6.אמהות זה לשבור את כל העקרונות שהיו לך לפני שנהיית אמא. כל מה שחשבת שתעשי לפני- כמה קשוחה תהיי, איך תחנכי וכמה שלבכות זה לא נורא- פשוט משתנה מהרגע שאת רואה את הנסיך שלך ומבינה שהוא קובע מהיום את החוקים.
7.נסיכים קטנים. תמיד חשבתי שהתינוקות הם נסיכים. קטנים חסרי אונים ועדינים. בפועל הם נסיכים במובן הרודני של העניין. הילד רוצה לאכול? יש לך 15 שניות להכין או לשלוף ציצי לפני שהאזעקה מופעלת. לפעמים זה מרגיש כמו משימת בזק של מאסטר שף. התינוק רוצה שתרימי אותו בידיים? אפשר כמובן לנסות ולהרגיע לפני, לרוב נגיע לזה בסופו של דבר ונכנע להם. ומה זאת אומרת להרים בישיבה? אחת ושניים על הרגליים!
8. "השמחה שלך נמדדת לפי השמחה של הילד הכי פחות מאושר שלך". שמעתי את המשפט הזה מסבתא שלי פעם ( תרגום ממרוקאית אז בטח יש לזה מליון ורסיות). עד שהתינוק שלי נולד לא הבנתי כמה זה נכון. הבכי שלו והכאב שלו כואבים לי יותר מלו כמו שחיוך מכל הלב מעיף אותי לשמיים.
9.ואם כבר אנחנו בציטוטים אז הציטוט של it take a village לא יכול להיות יותר נכון מאשר בנושא של גידול תינוק. העזרה של ההורים והמשפחה והסביבה התומכת בכלל היא שווה יותר מהכל! העזרה התמיכה והליווי שקיבלתי מהמשפחה שלי היא מה שגרמה לי להישאר שפויה לאורך הדרך!
10. תופעות הלוואי של ההריון לא נגמרות בלידה. מי היה מאמין שגם עכשיו שלושה חודשים לאחר הלידה עדיין יש תופעות לוואי? הנשירה? החזה הגדוש? ההורמונים בגוף. כבר שנה שהגוף שלי הוא גוף של אמא. מחכה בקוצר רוח שיחזור להיות מוכר לי כמו פעם
בינתיים,עד שזה יקרה, אני אשב ואתנחם בשתייה האהובה עליי
10. אהבה של אמא. יש דבר כזה. יש אהבה שרק אמא יכולה להרגיש כלפי מי שהיא גידלה וטיפחה ושמרה בגוף שלה שמההתחלה נותנים לו הכל גם על חשבונה האישי. שמהרגע שהוא יצא לאוויר העולם זה כאילו איבר נוסף או אפילו החשוב מכולם. וזאת האהבה הכי גדולה בחיים שמתעלה על הרגעים הקשים המתסכלים ועל העייפות האינסופית.
